אחת הטכניקות שלמדתי במסגרת לימודי רייקי 1 שלי, ואשר מצאה חן בעיני עד כדי כך שאני מלמד אותה במסגרת סדנאות רייקי שאני מעביר ואף פירסמתי באתר האינטרנט שלי היא טכניקה הנקראת קופסת הכוונות של רייקי, או בקיצור, קופסת רייקי.
כשאני מלמד את הטכניקה במסגרת הסדנה, אני מציג לתלמידים את הקופסה האישית שלי, ואף פותח אותה על מנת להראות להם שהיא מלאה בפתקים כמעט עד אפס מקום.
פעם אחת הציג לי אחד התלמידים שאלה:
"אני מבין שהקופסה היא בסך הכל כלי שמיועד ללמד אותנו לרכז את התודעה בנושא מסויים…"
"נכון", עניתי.
"אני מבין גם", המשיך, "שאתה, כמורה, לא זקוק לכלים כאלו מכיוון שלמדת כבר לרכז את התודעה ללא כלים."
"שוב נכון", עניתי.
"אז למה", שאל, "יש לך קופסה משלך?"
"קודם כל, כל הכבוד על השאלה", אמרתי, והמשכתי:
"מנסיוני, כאשר אני מלמד, אני חייב להסביר את הדברים ברמה של התלמיד המתחיל ולא ברמה שבה אני נמצא. אם אלמד את הטכניקה ואומר שבעצמי אני לא משתמש בה בגלל שאינני זקוק לה יותר, התלמידים עלולים לחשוב שאם אני יכול אז גם הם יכולים. זה נכון, אבל לא בהתחלה. אני מחזיק קופסה פשוט בשביל לשכנע את התלמידים לנסות ולתרגל את ריכוז התודעה באמצעות הקופסה."
עוד אני מדבר, פתחתי את הקופסה שלי ופרסתי בפניו את הפתקים.
כולם ריקים…
תגים: קופסת רייקי, רייקי