עיניים עצומות לרווחה…

ברשומה בבלוג של ברונוון ופראנס סטינה, הם עוסקים בנושא עצימת העיניים בזמן כיוונון/חניכה. טענתם היא שתהליך הכיוונון הוא ממילא לא רק תהליך טכני אלא גם עבודה פנימית של המורה כך שאין כל חשיבות אם התלמידים ישארו בעיניים פקוחות בזמן הכיוונון ויצפו במורה.

לצפיה ברשומה המלאה,
http://www.amazon.com/gp/blog/post/PLNK2G5T9OCURWOQE (אנגלית).

הגבתי לרשומה בבלוג שלהם ואוסיף גם כאן את דעתי.

מאחר ותלמידי רייקי שאינם מאסטרים אינם מודעים לתהליכים אותם עובר המאסטר בתקופת הכשרתו, ולעבודה הפנימית אותה הוא עושה, הם עשויים לחשוב שאם הם יודעים את תנועות הכיוונון, הם יכולים להעביר אותם לאחרים.

כמו שכתבו ברשומה המקורית, מרבית תהליך הכיוונון מתרחש בתודעת המורה ואינו גלוי, וזו בדיוק הסיבה מדוע כדאי למנוע מהתלמידים לצפות בצד הטכני.

מבחינתי, אני מעדיף לשמור "סודות" מפני התלמידים עד למועד בו הם מוכנים לקבל אותם.


תגים: ,

כתיבת תגובה