על תלמידים, מורים וטחורים

21 בדצמבר, 2009

לפני מספר שנים, כשרק התחלתי ללמד רייקי, ישבו בסדנת רייקי שתי נשים.

בהפסקה הראשונה של הסדנה נגשה אלי אחת התלמידות ואמרה לי שהיא מתנצלת אבל היא לא מתחברת. לא נראה לה שמורה לרייקי יכול לשבת בחוסר נוחות ולנוע מצד לצד תוך כדי דיבור. חוסר השקט שלי נראה לה כמשהו שלא מתאים למורה רוחני.

אמרה, ועזבה את הסדנה.

מאז אני אומר לתלמידים בתחילת סדנה שלא יתנו למגבלות שלי להגביל אותם. שלא יתייחסו אלי כמשהו חשוב אלא רק משהו או מישהו שדרכו אפשר לקבל ידע. שלמעשה אני לא ממש חשוב ושהלימוד הוא העיקר.

לא היה לי נעים להגיד לאותה תלמידה שבאותו יום סבלתי מכאבים בטחורים …


רייקי ושואבי-אנרגיה

21 בדצמבר, 2009

כולנו מכירים את התחושה הלא נעימה כאשר מישהו בסביבתנו "מתעלק" עלינו ומתחיל לשאוב מאיתנו אנרגיה. בדרך כלל הדבר מתבטא בכך שהוא אינו מפסיק לדבר ודורש תשומת לב רציפה. התחושה תהיה, בדרך כלל, של תשישות ועייפות – פשוט אובדן אנרגיה.

אלו שנתקלו בכך, ויש להם זיקה כלשהי לתחום הרוחני, יגידו שעלינו להגן על עצמנו מבחינה אנרגטית על מנת למנוע מאותו שואב-אנרגיה מלרוקן אותנו לחלוטין.

כפי שאני רואה זאת, זוהי הפרדה שאמנם מגנה עלינו אך אינה עוזרת לצד השני.

הדרך בה אני מעדיף להתמודד עם המצב היא פשוט… להתחבר לרייקי. כך אני מאפשר לצד השני לשאוב אנרגיה ככל שירצה, מבלי שהדבר יפגע בי. נהפוך הוא – צינור השקייה נרטב ראשון, לפני הדשא.


על איזה הר מדט אוסואי?

21 בדצמבר, 2009

כשאוסואי עלה על ההר למדוט, כך על פי האגדה, הוא עלה על הר המכונה ביפנית "הר אוכף-הסוס" – קוּרָאמָה-יָאמָה, הסמוך לעיר קיוטו.

רבים מכנים את ההר בשם קורִיָאמָה, טעות הנובעת משילוב שתי המילים, קוּרָאמָה – אוכף הסוס, ו-יָאמָה – הר.

למעשה, טעות זו מקורה בגב' טקאטה, אשר כינתה את ההר בשם קורָיָאמָה אך לא בגלל טעות אלא בגלל נוהג לשלב מילים לקיצורים בשפה היפנית.

הנה קטע מוקלט בקולה של גב' טקאטה, בו היא מזכירה את שמו של ההר.

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

עוד על הר קוראמה תוכלו לקרוא בויקיפדיה האנגלית, כאן.

לחובבי היפנית: שמו של ההר ביפנית הוא: 鞍馬山.

鞍=אוכף, 馬=סוס, 山=הר.


עיניים עצומות לרווחה…

21 בדצמבר, 2009

ברשומה בבלוג של ברונוון ופראנס סטינה, הם עוסקים בנושא עצימת העיניים בזמן כיוונון/חניכה. טענתם היא שתהליך הכיוונון הוא ממילא לא רק תהליך טכני אלא גם עבודה פנימית של המורה כך שאין כל חשיבות אם התלמידים ישארו בעיניים פקוחות בזמן הכיוונון ויצפו במורה.

לצפיה ברשומה המלאה,
http://www.amazon.com/gp/blog/post/PLNK2G5T9OCURWOQE (אנגלית).

הגבתי לרשומה בבלוג שלהם ואוסיף גם כאן את דעתי.

מאחר ותלמידי רייקי שאינם מאסטרים אינם מודעים לתהליכים אותם עובר המאסטר בתקופת הכשרתו, ולעבודה הפנימית אותה הוא עושה, הם עשויים לחשוב שאם הם יודעים את תנועות הכיוונון, הם יכולים להעביר אותם לאחרים.

כמו שכתבו ברשומה המקורית, מרבית תהליך הכיוונון מתרחש בתודעת המורה ואינו גלוי, וזו בדיוק הסיבה מדוע כדאי למנוע מהתלמידים לצפות בצד הטכני.

מבחינתי, אני מעדיף לשמור "סודות" מפני התלמידים עד למועד בו הם מוכנים לקבל אותם.


רייקי לא לומדים מספרים

21 בדצמבר, 2009

אני שומע מדי פעם על אנשים שרוצים ללמוד רייקי ומחפשים ספרים בנושא. התשובות שהם מקבלים בדרך כלל, בעיקר בפורומים השונים לרייקי, שאת שיטת הרייקי חייבים ללמוד עם מורה מוסמך ולא ניתן ללמוד רייקי מספרים.

לדעתי תשובה זו היא חלקית בלבד.

למעשה, את תחילת הדרך ברייקי לא ניתן ללמוד מספרים ויש צורך במורה שילווה את התלמיד לאורך המסלול, החל מסדנת רייקי הראשונה ועד למאסטר. עם קבלת תעודת המאסטר יש לתלמיד – המאסטר הצעיר, רשות להמשיך ללמוד בעצמו.

כמו בכל דרך רוחנית, המטרה שבגללה פונים למורה רוחני היא בעצם להשתחרר מהצורך במורה הרוחני ולהמשיך ללמוד לבד. זה לא אומר שלא נפנה למורים נוספים בכדי ללמוד דברים חדשים – נהפוך הוא – נפנה למורים שיגרו אותנו להמשיך ללמוד דברים נוספים וישחררו אותנו לדרכנו.

הנה קטע מתוך הסרט "מילותיו של מורי המושלם" שמסביר את הנושא:

מדוע את/ה פונה למורה רוחני?


כלים ברייקי או מה עושים עם הקופסה?

21 בדצמבר, 2009

אחת הטכניקות שלמדתי במסגרת לימודי רייקי 1 שלי, ואשר מצאה חן בעיני עד כדי כך שאני מלמד אותה במסגרת סדנאות רייקי שאני מעביר ואף פירסמתי באתר האינטרנט שלי היא טכניקה הנקראת קופסת הכוונות של רייקי, או בקיצור, קופסת רייקי.

כדאי לקרוא לפני שממשיכים.

כשאני מלמד את הטכניקה במסגרת הסדנה, אני מציג לתלמידים את הקופסה האישית שלי, ואף פותח אותה על מנת להראות להם שהיא מלאה בפתקים כמעט עד אפס מקום.

פעם אחת הציג לי אחד התלמידים שאלה:

"אני מבין שהקופסה היא בסך הכל כלי שמיועד ללמד אותנו לרכז את התודעה בנושא מסויים…"

"נכון", עניתי.

"אני מבין גם", המשיך, "שאתה, כמורה, לא זקוק לכלים כאלו מכיוון שלמדת כבר לרכז את התודעה ללא כלים."

"שוב נכון", עניתי.

"אז למה", שאל, "יש לך קופסה משלך?"

"קודם כל, כל הכבוד על השאלה", אמרתי, והמשכתי:

"מנסיוני, כאשר אני מלמד, אני חייב להסביר את הדברים ברמה של התלמיד המתחיל ולא ברמה שבה אני נמצא. אם אלמד את הטכניקה ואומר שבעצמי אני לא משתמש בה בגלל שאינני זקוק לה יותר, התלמידים עלולים לחשוב שאם אני יכול אז גם הם יכולים. זה נכון, אבל לא בהתחלה. אני מחזיק קופסה פשוט בשביל לשכנע את התלמידים לנסות ולתרגל את ריכוז התודעה באמצעות הקופסה."

עוד אני מדבר, פתחתי את הקופסה שלי ופרסתי בפניו את הפתקים.

כולם ריקים…


רייקי מרחוק או לא רייקי מרחוק – זו השאלה!

21 בדצמבר, 2009

באתר האינטרנט שלי יש מאמר שמתייחס לנושא הצורך בקבלת רשות בעת שליחת רייקי מרחוק.

כדאי לקרוא לפני שממשיכים: http://www.rudy.org.il/Permission.cfm.

בתגובה למאמר כתבה מאסטרית צעירה שניתן לקבל אישור או דחייה על ידי תקשור עם האני הגבוה של המטופל ואף תיארה את התהליך.

מבחינתי זוהי הוספת חטא על פשע… לא מספיק שהאגו שלי מנופח מזה שאני יכול לשלוח רייקי מרחוק ולשלוט בגורלו של אדם, עכשיו האגו שלי גם יכול לתת לי תשובות ממקורות שאי אפשר לאמת אותם. תקשור הוא נושא סובייקטיבי בו כל אחד מקבל את התשובות המתאימות עבורו בלבד.

מצד שני, ממילא רייקי היא אנרגיה שלוקחים ולא אנרגיה שנותנים והמטפל הוא רק ערוץ שדרכו לוקח המטופל את האנרגיה. אם כך, הרי שמטופל שאינו מודע לשליחת הרייקי מרחוק לא יקח מהאנרגיה.

מצד שלישי, יש טכניקות ספציפיות ש"דוחפות" אנרגיית רייקי אל המטופל על מנת לפתוח חסימות מבלי שהמטופל צריך "לשאוב" אנרגיה מהמטפל.

מצד רביעי, כאשר יש שלושה צדדים כאלו, מה נכון?


לומדים ומלמדים רייקי

21 בדצמבר, 2009

תוך כדי שאני מטייל וקורא הודעות בפורומי הרייקי השונים, אני נתקל בהודעות של מורים לרייקי, בהן הם מפציצים בהצהרות שבאמת מתאימות לאנשים ברמתם.

"אין צורך להשתמש בסמלים – הם רק גלגלי עזר".

"צריך רק להביע כוונה – אין צורך להניח ידיים במקום מסויים"

"לא צריך מוסיקה עם גונג כל 3 דקות – במקום זה כדאי לטפל בשקט, להתרכז בטיפול"

"לא צריך להשתמש בטכניקה זו או אחרת – פשוט "מתחברים" ועושים את העבודה"

ועוד ועוד…

במרבית המקרים, הצהרות מסוג זה נכונות, אך הן מתאימות יותר לבעלי נסיון, למאסטרים ולמטפלים ותיקים. התלמידים המתחילים, אלו שלא צברו נסיון מספיק, אלו שלא פיתחו עדיין את היכולות האישיות שלהם, צריכים את ה"חוקים" והטכניקות על מנת שלא להעסיק את עצמם בשאלות של "האם אני עושה נכון?".

כאשר מורה לרייקי מלמד, עליו לזכור שהתלמידים לא נמצאים (מבחינת ההתפתחות האישית) במקום שבו המורה נמצא אלא במקום בו אותו מורה היה בתחילת דרכו.

זו הסיבה מדוע על מורה לרייקי לשמור על תכני הלימוד פשוטים, לא מורכבים מדי, קלים לתרגול. לאחוז ביד התלמיד ולהוביל אותו מתחילת הדרך ולא להנחית אותו באמצע המסלול ללא יכולת להבין את ההתחלה.


על סמלים ורוחב פס

21 בדצמבר, 2009

מטפלי רייקי רבים למדו בסדנת רייקי 2 שיש לצייר את שלושת סמלי הרייקי על הידיים ולטפל בעזרת האנרגיה המשותפת שלהם. חלקם, שלמדו גם שיטות נוספות כגון קארונה רייקי®, מוסיפים עוד 8 סמלי טיפול על פי העיקרון של לא-מועיל-לא-מזיק (למל"מ).

אין כל בעיה לפעול כך אבל הבה ונחשוב מעט על הנושא.

ראשית, אין לנו סיכוי להכיר את האנרגיה של כל אחד מהסמלים בנפרד. דבר שנראה אולי מיותר אך חישבו – אם הייתם מכירים כל אחת מהאנרגיות בנפרד, הייתם יכולים להתאים את הטיפול למטופל.

שנית, אתם יוצרים אנרגיה חדשה!

כאשר אנחנו מערבבים סמלים, הדבר דומה לערבוב צבעים, שגם לכל אחד מהם יש תדר שונה. ערבוב של שני צבעים תמיד יצור צבע חדש. למשל, ערבוב של צבע כחול ושל צבע צהוב יצור צבע ירוק, אותו לא ניתן לפרק שוב למרכיביו.

שלישית, רוחב הפס שלנו מוגבל!

הכוונה היא לרוחב הערוץ דרכו אנחנו מעבירים את אנרגיית הרייקי. רוחבו של ערוץ זה והנקיון שלו תלויים במידת התרגול של המתרגל. ככל שהמתרגל עובד עם אנרגיית הרייקי, כך הערוץ מתרחב ונותר נקי, מה שמאפשר לאנרגיה לזרום ללא הפרעה.

ונניח שהמטופל שלנו זקוק לאנרגיה ספציפית מאוד – דבר שאנחנו יכולים להרגיש או לדעת באמצעות שימוש בטכניקות יפניות שונות כגון ביוסן או רייג`י. אם נשתמש בכל הסמלים שבידנו, אנחנו מגבילים את כמות האנרגיה הספציפית היות ו"רוחב הפס" נחלק בין האנרגיות השונות שמפעילים הסמלים.

אם אשתמש רק בסמל הספציפי, המטופל יקבל כמות גדולה יותר של אנרגיה לה הוא זקוק והערוץ האנרגטי לא "יתבזבז" על אנרגיות שאינן דרושות ברגע זה.

שלא תבינו אותי לא נכון – "סנדביצ`ים" של סמלים עובדים, אבל שימוש בסמל אחד בכל פעם, זה הדרוש למטופל באותו רגע, יכול להיות ממוקד יותר ולהביא לאיזון מהיר יותר.


על לימודי קארונה רייקי®

20 בדצמבר, 2009

שיטת הקארונה רייקי® נחשבת למתקדמת יותר, בעלת תדר גבוה יותר ועוצמתית יותר מאשר הרייקי המסורתי. עם זאת, לימוד השיטה הוא תבניתי ונלמד בצורה מקובעת למדי.

איך שתי העובדות הללו מתיישבות זו עם זו?

התשובה היא פשוטה.

מייסד השיטה, ויליאם לי ראנד רצה להעניק למתרגלי השיטה נקודת פתיחה אחידה ועל ידי כך לאפשר להם להתפתח מאותו מקום, כל אחד בדרכו.

מתרגלי קארונה רייקי® בעלי ותק ונסיון בעבודה עם האנרגיה מרשים לעצמם לחרוג ממסגרת ההוראות ולהקשיב לאינטואיציה בזמן טיפול, ולמרות זאת, כאשר מטפל כזה מלמד קארונה רייקי®, הוא פועל "על פי הספר", וזאת על מנת לאפשר לתלמיד לצאת מאותה נקודת התחלה ממנה יצא הוא עצמו כאשר למד.

רישום השם קארונה רייקי® כשם מסחרי מבטיח כי שיטת הלימוד תישמר בצורה אחידה ואפילו בעוד עשרות שנים יקבלו תלמידי קארונה רייקי® בדיוק את אותה הכשרה ואת אותה נקודת זינוק כמו התלמידים של היום.

עוד על קארונה רייקי® תוכלו לקרוא כאן.