ארכיון פוסטים מהקטגוריה "משהו למחשבה"

משה ויהושע – מורה ותלמיד רייקי?

יום שבת, 26 בדצמבר, 2009

"וַיֹּאמֶר יְה-וָה אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ אֶת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ וְסָמַכְתָּ אֶת יָדְךָ עָלָיו"
(במדבר כ"ז, י"ח)

ביהושע כבר הייתה רוח (קי).

ומאוחר יותר כתוב:

"וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מָלֵא רוּחַ חָכְמָה כִּי סָמַךְ מֹשֶׁה אֶת יָדָיו עָלָיו…"
(דברים ל"ד, ט')

לפי הכתוב, מה שיהושע בן-נון היה מלא בו בעקבות פעולת משה הוא רוּחַ חָכְמָה (Spirit of wisdom) אך מאחר והתורה נכתבה ללא ניקוד, יתכן והכוונה היא לרוּחַ חָכָמָה (Wise spirit).

בבואנו לפרש את מילה רייקי, נוכל להשתמש גם בתרגום "רוח חכמה" מאחר וריי היא תודעה עליונה (=חכמה) וקי היא אנרגיה, רוח.

משה, כידוע, עבר חוויה מיסטית בת 40 יום על הר נבו, אשר במסגרתה קיבל את התורה.

גם אוסואי, על פי האגדה, קיבל "תורה" על הר קוראמה לאחר 21 יום.

המילים "סמך ידיו" משמעותן "הסמיך" (empower). השימוש הוא בשתי הידיים (יד+יד=כח).

האם משה חנך את יהושע לרייקי ?

מאיפה מגיעה אנרגיית הרייקי?

יום שני, 21 בדצמבר, 2009
קטע מתוך יומנה של טקאטה

קטע מתוך יומנה של טקאטה

ביומנה כתבה הגב` טקאטה,לאחר שלמדה רייקי 1 עם ד"ר הייאשי, בתאריך 10 בדצמבר 1935:

"המשמעות של "רייקי" – האנרגיה שבתוך עצמנו … האנרגיה נמצאת בתחתית הבטן, כחמישה סנטימטר מתחת לטבור …"

גורם לי לחשוב… האם מה שלימדו אותנו עד עכשיו, שהאנרגיה מגיעה ממקור אינסופי חיצוני לנו, ושאנחנו בעצם רק צינור עבור האנרגיה, האם כל זה באמת נכון?

האם יכול להיות שמישהו לאורך הדרך לא הבין נכון?

האמת היא שכאשר טקאטה למדה, הייאשי לא הסביר לה את מקור האנרגיה והדברים שכתבה ביומנה הם כתוצאה מהתנסות עצמית שלה. אלו החוויות שהיא עצמה עברה, ולא הבנות שהגיעו אליה מבחוץ.

זו הייתה דרך הלימוד היפנית אשר מראש לא הגבילה את מחשבות התלמיד ואת חוויותיו אלא נתנה לו להגיע לבד לאמת שלו.

למה אותנו מנסים לשכנע שהמורים יודעים הכל?

להתנתק מרייקי

יום שני, 21 בדצמבר, 2009

קולגה הפנה אלי שאלה ששאל אותו אדם חרדי…

"האם יש תהליך שמנתק אותך מאנרגיית הרייקי אם אתה מגיע למסקנה שלא מתאים לך?"

לאחר מחשבה הגעתי למסקנה (אישית) שיש שתי תשובות אפשריות:

האחת נובעת מהעובדה שאנרגיית הרייקי היא למעשה חלק מהחיים שלנו והכוונון לרייקי בסך הכול מזכיר לנו את מה ששכחנו. עובדה – ילדים יכולים לעבוד עם אנרגיית הרייקי מבלי לעבור כיוונון…

אם אנרגיית הרייקי קיימת בנו מעצם היותנו, איך נוכל להתנתק ממנה? איך אפשר לגרום למערכת סטריאו להפסיק לקלוט גלגל"צ?

למעשה אפשר להוציא את מערכת הסטריאו מכיוון אך היכולת הטבעית של קליטת גלגל"צ לא יכולה להיעלם לעולם. כך גם החיבור לאנרגיית הרייקי אינו יכול להיעלם. זוהי יכולת טבעית שלנו שלא ניתן לבטל.

התשובה השנייה נובעת מהעובדה שאת זרימת אנרגיית הרייקי צריך להפעיל באמצעות כוונה. כאשר לא רוצים להשתמש יותר באנרגיית הרייקי, אפשר לא להפעיל יותר כוונה…

רייקי ושואבי-אנרגיה

יום שני, 21 בדצמבר, 2009

כולנו מכירים את התחושה הלא נעימה כאשר מישהו בסביבתנו "מתעלק" עלינו ומתחיל לשאוב מאיתנו אנרגיה. בדרך כלל הדבר מתבטא בכך שהוא אינו מפסיק לדבר ודורש תשומת לב רציפה. התחושה תהיה, בדרך כלל, של תשישות ועייפות – פשוט אובדן אנרגיה.

אלו שנתקלו בכך, ויש להם זיקה כלשהי לתחום הרוחני, יגידו שעלינו להגן על עצמנו מבחינה אנרגטית על מנת למנוע מאותו שואב-אנרגיה מלרוקן אותנו לחלוטין.

כפי שאני רואה זאת, זוהי הפרדה שאמנם מגנה עלינו אך אינה עוזרת לצד השני.

הדרך בה אני מעדיף להתמודד עם המצב היא פשוט… להתחבר לרייקי. כך אני מאפשר לצד השני לשאוב אנרגיה ככל שירצה, מבלי שהדבר יפגע בי. נהפוך הוא – צינור השקייה נרטב ראשון, לפני הדשא.

עיניים עצומות לרווחה…

יום שני, 21 בדצמבר, 2009

ברשומה בבלוג של ברונוון ופראנס סטינה, הם עוסקים בנושא עצימת העיניים בזמן כיוונון/חניכה. טענתם היא שתהליך הכיוונון הוא ממילא לא רק תהליך טכני אלא גם עבודה פנימית של המורה כך שאין כל חשיבות אם התלמידים ישארו בעיניים פקוחות בזמן הכיוונון ויצפו במורה.

לצפיה ברשומה המלאה,
http://www.amazon.com/gp/blog/post/PLNK2G5T9OCURWOQE (אנגלית).

הגבתי לרשומה בבלוג שלהם ואוסיף גם כאן את דעתי.

מאחר ותלמידי רייקי שאינם מאסטרים אינם מודעים לתהליכים אותם עובר המאסטר בתקופת הכשרתו, ולעבודה הפנימית אותה הוא עושה, הם עשויים לחשוב שאם הם יודעים את תנועות הכיוונון, הם יכולים להעביר אותם לאחרים.

כמו שכתבו ברשומה המקורית, מרבית תהליך הכיוונון מתרחש בתודעת המורה ואינו גלוי, וזו בדיוק הסיבה מדוע כדאי למנוע מהתלמידים לצפות בצד הטכני.

מבחינתי, אני מעדיף לשמור "סודות" מפני התלמידים עד למועד בו הם מוכנים לקבל אותם.

על סמלים ורוחב פס

יום שני, 21 בדצמבר, 2009

מטפלי רייקי רבים למדו בסדנת רייקי 2 שיש לצייר את שלושת סמלי הרייקי על הידיים ולטפל בעזרת האנרגיה המשותפת שלהם. חלקם, שלמדו גם שיטות נוספות כגון קארונה רייקי®, מוסיפים עוד 8 סמלי טיפול על פי העיקרון של לא-מועיל-לא-מזיק (למל"מ).

אין כל בעיה לפעול כך אבל הבה ונחשוב מעט על הנושא.

ראשית, אין לנו סיכוי להכיר את האנרגיה של כל אחד מהסמלים בנפרד. דבר שנראה אולי מיותר אך חישבו – אם הייתם מכירים כל אחת מהאנרגיות בנפרד, הייתם יכולים להתאים את הטיפול למטופל.

שנית, אתם יוצרים אנרגיה חדשה!

כאשר אנחנו מערבבים סמלים, הדבר דומה לערבוב צבעים, שגם לכל אחד מהם יש תדר שונה. ערבוב של שני צבעים תמיד יצור צבע חדש. למשל, ערבוב של צבע כחול ושל צבע צהוב יצור צבע ירוק, אותו לא ניתן לפרק שוב למרכיביו.

שלישית, רוחב הפס שלנו מוגבל!

הכוונה היא לרוחב הערוץ דרכו אנחנו מעבירים את אנרגיית הרייקי. רוחבו של ערוץ זה והנקיון שלו תלויים במידת התרגול של המתרגל. ככל שהמתרגל עובד עם אנרגיית הרייקי, כך הערוץ מתרחב ונותר נקי, מה שמאפשר לאנרגיה לזרום ללא הפרעה.

ונניח שהמטופל שלנו זקוק לאנרגיה ספציפית מאוד – דבר שאנחנו יכולים להרגיש או לדעת באמצעות שימוש בטכניקות יפניות שונות כגון ביוסן או רייג`י. אם נשתמש בכל הסמלים שבידנו, אנחנו מגבילים את כמות האנרגיה הספציפית היות ו"רוחב הפס" נחלק בין האנרגיות השונות שמפעילים הסמלים.

אם אשתמש רק בסמל הספציפי, המטופל יקבל כמות גדולה יותר של אנרגיה לה הוא זקוק והערוץ האנרגטי לא "יתבזבז" על אנרגיות שאינן דרושות ברגע זה.

שלא תבינו אותי לא נכון – "סנדביצ`ים" של סמלים עובדים, אבל שימוש בסמל אחד בכל פעם, זה הדרוש למטופל באותו רגע, יכול להיות ממוקד יותר ולהביא לאיזון מהיר יותר.

פרדוקס שליחת רייקי לעבר

יום ראשון, 20 בדצמבר, 2009

במסגרת לימודי רייקי 2 אנחנו לומדים לשלוח רייקי מעבר למרחב ולזמן. אנו לומדים לשלוח רייקי לעבר על מנת לרפא טראומות שהתרחשו לפני שנים רבות.

תהיתי… אם אני שולח רייקי ומרפא טראומה מהעבר, נוצר מצב בו הטראומה לא משפיעה עלי יותר וכך אין לי צורך לשלוח רייקי לעבר… אבל אם לא אשלח רייקי לעבר, לא אשפיע על הטראומה והיא תהיה קיימת היום כך שיהיה עלי לשלוח רייקי לעבר… פרדוקס!

ננסה להסביר ולפתור את הפרדוקס באמצעות תרשים:

פעם התרחש אירוע אשר השפיע עלי לאורך זמן עד עכשיו. אני שולח רייקי לעבר, מסלול A, על מנת לרפא את הטראומה. אם הטראומה נרפאת, הרי שההשפעה שלה לא קיימת יותר, קו גלי מנקודה A ל-B.

את העבר אי אפשר לשנות ואת הטראומה אי אפשר למחוק מהעבר. מה שכן ניתן לעשות הוא לשנות מה שקורה מעכשיו והלאה.

למעשה, אינני יכול לקבל רייקי אלא בזמן מאוד מסוים – עכשיו. גם כאשר אני שולח רייקי לעתיד, אקבל אותו ב"עכשיו" בו אהיה באותו זמן. לפיכך לא ניתן לשלוח רייקי כך שאקבל אותו בעבר כי לא יכול להיות מצב של "עכשיו" בזמן שכבר עבר…

האנרגיה, למעשה, נשלחת מעכשיו לעכשיו, מסלול B, בהתייחס לאירוע שהתרחש בעבר. כך נוצר בעצם ריפוי של השפעת הטראומה מעכשיו והלאה, קו ישר. הדבר שהביא אותי מלכתחילה לשלוח רייקי לעבר הוא רק השפעת הטראומה, קו גלי, ולא האירוע שיצר אותה, A.

ומשהו למחשבה… האם אותו תהליך מתרחש גם בשליחת רייקי לעתיד?

מנסים לשנות את העולם עם רייקי

יום שלישי, 15 בדצמבר, 2009

מנסים לשנות את העולםאני זוכר את ההרגשה שלי לאחר שלמדתי רייקי 1… היה לי רצון עז לשנות את כל העולם, לטפל בכולם, לעזור לכולם… הרגשה שאני חייב לעשות כל מה שניתן עבור אחרים. דיברתי על רייקי ללא הרף ורק חיפשתי אנשים שכואב להם, שלדעתי כל מה שהם צריכים בעולם הוא רייקי.

מאוחר יותר, כשהפכתי למורה לרייקי, הרגשתי שאני רוצה רק ללמד את כולם, להסביר לכולם, "להראות לכולם את האור" ופיזרתי ידע ותובנות על ימין ועל שמאל… כל פיסת מידע שהגיעה לידי וכל הבנה שהגעתי אליה, הרגשתי חייב לשתף עם אחרים. בסדנאות הראשונות שלימדתי נתתי את כל הידע שהיה לי באותו זמן, עד כדי כך שהתלמידים הרגישו שהרייקי "גדול עליהם".

כשהתבגרתי (מבחינה רוחנית) הבנתי שזוהי הטעות הגדולה ביותר שאנחנו יכולים לעשות – לכפות על אחרים את ההבנות שלנו לגבי עצמנו. השינוי שחל בנו הוא שלנו ולא של אף אחד אחר.

הבנתי שכאשר מישהו ירצה ללמוד ממני, הוא יבוא אלי. אם מישהו ירצה לקבל טיפול, הוא יפנה אלי… אין לי אפשרות להעביר לאחרים מה שאני רוצה אלא רק את מה שהם מוכנים לקבל.

מגבלות האנרגיה

יום שני, 14 בדצמבר, 2009

מגבלות האנרגיהכשהשתתפתי בסדנת רייקי 1 ונחשפתי לרייקי לראשונה בחיי, לימדו אותי שבזמן טיפול אסור לתת רייקי על הכתר או בטבור.

בסדנת רייקי 2, עם מורה אחרת וקצת יותר נסיון, לימדו אותי שבכתר אכן אסור לתת רייקי אבל בטבור מותר.

מספר שנים מאוחר יותר, כשלמדתי רייקי יפני הסתבר לי שיש טכניקות מיוחדות לעבודה על הכתר וטכניקות מיוחדות לעבודה על הטבור…

אז הבנתי… המגבלה היחידה היא זו שאנחנו יוצרים!

למורים שלימדו אותי היה רקע בתחומים אחרים כמו הילינג ושם אכן יש מגבלות שכאלו. העניין הוא שרייקי היא שיטה שונה לחלוטין ואי אפשר להשליך עליה משיטות אחרות.

האם אנרגיה שמגיעה מתודעה אלוהית יכולה להיות מוגבלת?

אוסואי היה נוצרי?

יום שני, 14 בדצמבר, 2009

כשלמדתי רייקי המורים דיברו על כך שאוסואי היה כומר נוצרי, מנהל אוניברסיטת דושישה בקיוטו… הנה הגב' טקאטה מספרת:

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

מאוחר יותר דיברו על החוויה של אוסואי על ההר… החוויה שהביאה להארה של אוסואי. הנה שוב הגב' טקאטה מספרת:

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

הסיפור מעלה מספר תהיות…

אם אוסואי היה נוצרי, אז למה הוא עלה לצום על הר שקדוש לבודהיסטים? מדוע לקח על עצמו תרגול בודהיסטי קשה כל כך?

מכתב מאוניברסיטת דושישהבמכתב שקיבל ויליאם לי ראנד מאוניברסיטת דושישה, במענה לפנייתו לקבלת מידע על אוסואי, עונה לו ראש השירותים הציבוריים במרכז האקדמי דושישה שבקיוטו שלמרות שחיפשו היטב בכל רשומות האוניברסיטה, לא מצאו איש בשם מיקאו אוסואי.

כמו כן מדגיש העונה כי אוסואי לא היה מנהל האוניברסיטה בשום זמן.

במכתב אחר שקיבל ויליאם ראנד מאוניברסיטת שיקגו מצויין שאוסואי לא למד מעולם באוניברסיטה זו, למרות הסיפור הידוע של הגב' טקאטה.

היום אנחנו יודעים גם שאוסואי קבור בחצר של מקדש בודהיסטי בטוקיו…
הקבר של אוסואי