במסגרת הרייקי המסורתי לא נהוג לחשוף את סמלי הרייקי בפני מי שלא למד רייקי בצורה מסודרת בסדנה.

יש לכך מספר סיבות…

הראשונה היא שמי שלא השתתף בסדנה לא מבין את משמעות הסמלים ועלול לחשוב שיש להם כוח כלשהו, ואם מתרגל רייקי משתמש בסמלים למטרה מסוימת, אז גם הוא יכול.

זו הסיבה שלסמלי הרייקי מיוחסים עד היום דברים לא נכונים.

הסיבה השנייה היא שאנחנו לא רוצים שתיווצר קונוטציה שלילית לסמלי הרייקי. אנחנו רוצים שלתלמידי רייקי שנחשפים לסמלים במסגרת הסדנה לא תהיה היכרות מוקדמת מכל סוג שהוא עם הסמלים.

אחת הדוגמאות הנפוצות היא סמל המפלגה הנציונאל-סוציאליסטית בגרמניה של ימי מלחמת העולם השנייה. צלב הקרס במקורו הוא סמל הודי שנקרא "סווסטיקה" ויש לו משמעות של טוב ושפע. הנאצים לקחו אותו והפכו אותו לתמונת ראי של הסמל המקורי ובכך גם הפכו את המשמעות שלו מטובה לרעה.

חלקנו זוכרים את פרשת תיקי היד של זארה, אשר עליהם היה רקום סמל הסווסטיקה והצרכנים התרעמו על כך שזארה הפכו לאנטישמים ומוכרים תיקים עם צלב קרס. למעשה, סמל הסווסטיקה מופיע על התיק למזל טוב ולשפע שיהיה בתיק.

ההקשר השלילי שנוצר עם סמל הסווסטיקה בעקבות שימושו על ידי הנאצים, פגע במשמעות המקורית שלו וכיום אנשים נרתעים אפילו מלראות אותו.

איננו רוצים שייווצר מצב דומה עם סמלי הרייקי. איננו רוצים שמישהו יקח את סמלי הרייקי וישתמש בהם בצורה לא ראויה ויצור בראשנו הקשר שלילי.

יבואו אנשים ויגידו שהאינטרנט מלא בתמונות של סמלי הרייקי והם מופיעים גם בספרים רבים… אז בשביל מה?

אז קודם כל, חלק גדול מסמלי הרייקי, שמופיעים באינטרנט או בספרים, מצוירים בצורה לא נכונה או שאינם קשורים כלל לרייקי.

דבר שני – אני לא רוצה לתת יד לשיתוף הסמלים על גבי האינטרנט…

במסגרת לימודי רייקי 2 אנו לומדים על סמלי הרייקי.

סמלי הרייקי, כשמם כן הם – מסמלים משהו. הם לא הדבר עצמו אלא רק ייצוג שלו.

תמרורי תנועה אף הם לא הדבר האמיתי… תמרור עצור לא חוסם את הכביש ומונע מאיתנו בצורה פיסית מלהמשיך לנסוע.

כשלמדנו נהיגה אמרו לנו שפס לבן הוא קיר… למעשה, פס לבן אינו קיר אלא רק מייצג אותו.

הדבר היפה בתמרורים הוא שכאשר אנחנו נוסעים באותה דרך בכל יום, אנחנו כבר מכירים את תנאי הדרך – איפה צריך וכדאי לעצור, איפה לתת זכות קדימה, איפה להאט ואיפה אפשר להאיץ… אנחנו פועלים בצורה כמעט אוטומטית ביחס לדרך שאותה אנחנו מכירים.

דבר דומה קורה בשימוש עם סמלי הרייקי… ככל שנתרגל יותר, נלמד להכיר את מה שהם מייצגים ולפעול בהרמוניה.

ככל שנתרגל יותר יתברר לנו שסמלי הרייקי הם רק כלים – תמרורים לאורך הדרך.

נסיעה טובה.

מטפלי רייקי רבים למדו בסדנת רייקי 2 שיש לצייר את שלושת סמלי הרייקי על הידיים ולטפל בעזרת האנרגיה המשותפת שלהם. חלקם, שלמדו גם שיטות נוספות כגון קארונה רייקי®, מוסיפים עוד 8 סמלי טיפול על פי העיקרון של לא-מועיל-לא-מזיק (למל"מ).

אין כל בעיה לפעול כך אבל הבה ונחשוב מעט על הנושא.

ראשית, אין לנו סיכוי להכיר את האנרגיה של כל אחד מהסמלים בנפרד. דבר שנראה אולי מיותר אך חישבו – אם הייתם מכירים כל אחת מהאנרגיות בנפרד, הייתם יכולים להתאים את הטיפול למטופל.

שנית, אתם יוצרים אנרגיה חדשה!

כאשר אנחנו מערבבים סמלים, הדבר דומה לערבוב צבעים, שגם לכל אחד מהם יש תדר שונה. ערבוב של שני צבעים תמיד יצור צבע חדש. למשל, ערבוב של צבע כחול ושל צבע צהוב יצור צבע ירוק, אותו לא ניתן לפרק שוב למרכיביו.

שלישית, רוחב הפס שלנו מוגבל!

הכוונה היא לרוחב הערוץ דרכו אנחנו מעבירים את אנרגיית הרייקי. רוחבו של ערוץ זה והנקיון שלו תלויים במידת התרגול של המתרגל. ככל שהמתרגל עובד עם אנרגיית הרייקי, כך הערוץ מתרחב ונותר נקי, מה שמאפשר לאנרגיה לזרום ללא הפרעה.

ונניח שהמטופל שלנו זקוק לאנרגיה ספציפית מאוד – דבר שאנחנו יכולים להרגיש או לדעת באמצעות שימוש בטכניקות יפניות שונות כגון ביוסן או רייג`י. אם נשתמש בכל הסמלים שבידנו, אנחנו מגבילים את כמות האנרגיה הספציפית היות ו"רוחב הפס" נחלק בין האנרגיות השונות שמפעילים הסמלים.

אם אשתמש רק בסמל הספציפי, המטופל יקבל כמות גדולה יותר של אנרגיה לה הוא זקוק והערוץ האנרגטי לא "יתבזבז" על אנרגיות שאינן דרושות ברגע זה.

שלא תבינו אותי לא נכון – "סנדביצ`ים" של סמלים עובדים, אבל שימוש בסמל אחד בכל פעם, זה הדרוש למטופל באותו רגע, יכול להיות ממוקד יותר ולהביא לאיזון מהיר יותר.