במסגרת לימודי רייקי 2 אנו לומדים על סמלי הרייקי.

סמלי הרייקי, כשמם כן הם – מסמלים משהו. הם לא הדבר עצמו אלא רק ייצוג שלו.

תמרורי תנועה אף הם לא הדבר האמיתי… תמרור עצור לא חוסם את הכביש ומונע מאיתנו בצורה פיסית מלהמשיך לנסוע.

כשלמדנו נהיגה אמרו לנו שפס לבן הוא קיר… למעשה, פס לבן אינו קיר אלא רק מייצג אותו.

הדבר היפה בתמרורים הוא שכאשר אנחנו נוסעים באותה דרך בכל יום, אנחנו כבר מכירים את תנאי הדרך – איפה צריך וכדאי לעצור, איפה לתת זכות קדימה, איפה להאט ואיפה אפשר להאיץ… אנחנו פועלים בצורה כמעט אוטומטית ביחס לדרך שאותה אנחנו מכירים.

דבר דומה קורה בשימוש עם סמלי הרייקי… ככל שנתרגל יותר, נלמד להכיר את מה שהם מייצגים ולפעול בהרמוניה.

ככל שנתרגל יותר יתברר לנו שסמלי הרייקי הם רק כלים – תמרורים לאורך הדרך.

נסיעה טובה.

כבר רבות דובר על איך לבחור מורה לרייקי אבל לאחרונה מתעוררת תופעה מדאיגה.

תלמידי רייקי מוקסמים מהקלות בה מורים לרייקי מעבירים סדנאות ומחליטים שגם הם יכולים. במסלול מקוצר ביותר הם משלימים את הסדנאות עד לדרגת המאסטר ובתוך זמן קצר מתחילים לפרסם סדנאות משל עצמם.

יתכן וחלקם אכן מוכשרים, הפנימו את העבודה עם הרייקי ומסוגלים להעביר סדנאות ברמה גבוהה, אך ברוב המקרים לא כך הדבר.

במרבית המקרים הללו, הסדנאות מועברות כמו שיעור גיאוגרפיה בבית הספר, ללא כל עומק או הבנה מצד המורה, ובטח לא מצד התלמידים. לרוב, תלמידים שיצאו מסדנה כזו יקבלו רושם מוטעה לגבי רייקי ועבודה אנרגטית בכלל. עם הזמן, ככל שיופיעו יותר מורים כאלה, כך רמת לימוד הרייקי תלך ותרד.

לכן, לפני שאתם בוחרים את המורה שלכם לרייקי, שאלו אותו (או אותה) מספר שאלות על רייקי, על משך העבודה שלהם עם האנרגיה, על מסלול הלימוד שלהם, וראו אם הם אכן מבינים על מה הם מדברים. ניתן לזהות מורים אלו בקלות – הם מדברים בסיסמאות וכשמבקשים מהם להסביר, הם אינם מסוגלים לעשות זאת.

רייקי היא שיטה נפלאה לטיפול ולריפוי החיים. כשמטמיעים את הרייקי בחיינו, אלו ישתפרו ויקרבו אותנו לאושר אותו אנו מחפשים. אל תניחו לאחרים למנוע מכם זאת. בדקו שמורה הרייקי אליו אתם פונים אכן יכול להעניק לכם את החוויה השלמה, או כפי שאוסואי, מייסד הרייקי, כינה אותה: "השיטה הסודית למשיכת האושר, התרופה הרוחנית לכל המחלות".

בפוסט מאיפה מגיעה אנרגיית הרייקי, דיברתי על העובדה שהגב' טקאטה ציינה שמקור אנרגיית הרייקי הוא בתוכנו ואף מיקמה אותו בתחתית הבטן, "כחמישה סנטימטר מתחת לטבור".

נקודה זו, הנקראת גם הרה (Hara), דנטיאן או טאנדן, היא חלק המערכת האנרגטית היפנית הכוללת שלוש נקודות.

הרה תחתונה, זו הנמצאת בתחתית הבטן.

הרה אמצעית, הנמצאת במרכז הלב.

הרה עליונה, הנמצאת במרכז הראש.

נקודות ההרה, בשונה מהצ'אקרות, לא נמצאות על פני הגוף אלא בחצי העובי שלו.

בתרגול אומנויות לחימה מפתחים בעיקר את נקודת ההרה התחתונה. זו משמשת כמרכז הכובד האנרגטי שלנו.

על פי הרייקי היפני, כפי שאוסואי לימד בתחילת המאה הקודמת, יש לפתח את שלושת הנקודות הללו במידה שווה. לכל נקודה יש תפקיד חשוב לצורך ההתפתחות שלנו ולחיבור שלנו ליקום.

ההרה התחתונה מחברת אותנו לאדמה ולאנרגיית האדמה. זו הנקודה המקרקעת אותנו ומאזנת את הגוף הפיזי שלנו והמאפשרת כוח פיזי ומנטאלי כאחד. להיות מקורקע משמעותו להרגיש חזק, מוגן ובטוח, כמו גם מחובר בצורה פיזית לסביבה. עבודה על החיבור עם אנרגיית האדמה מפתחת ריכוז והתמדה ומייצבת את התודעה.

ההרה העליונה מחברת אותנו לשמיים ולאנרגיית השמיים ומאפשרת לנו לפתח אינטואיציה, חדות חושים ושקט פנימי.

ההרה האמצעית מחברת אותנו למרכז הלב שלנו. על ידי חיבור לאנרגיית הלב אנחנו מתחילים לזרוח, להקרין אור לכל הכיוונים. כאב, צער, עלבון, טראומה, מתח, כעס ופחד נעלמים באור הזה, המזמין יותר סליחה, אהבה, שלווה וחמלה לתוך חיינו. החיבור למרכז הלב הוא שילוב של איזון התודעה והגוף.

בוגרי רייקי 2 אשר למדו על סמלי הרייקי יכולים למצוא דברים משותפים בין דרך השימוש בסמלים לנקודות ההרה בגוף.

בפוסטים עתידיים אחשוף בפניכם שלוש מדיטציות פשוטות המסייעות בחיבור לאותן אנרגיות.